לשקם את האדמה, לשקם את האמונה

הארץ הקדושה אינה רק מקום של זיכרון: היא מרחב חי שבו האמונה מתעוררת לחיים בכל צעד. ללכת בשבילי הגליל, לגעת באבני ירושלים, להתפלל בגת שמנים — חוויות אלה משנות את קריאת כתבי הקודש. התנ"ך חדל להיות טקסט מופשט והופך לסיפור מעוגן באדמה אמיתית, בגבעות אמיתיות, בערים אמיתיות.

מאז המאה התשע-עשרה, גילויה מחדש הארכיאולוגי של הארץ הקדושה העשיר משמעותית את הבנת הטקסטים המקראיים. חפירות בירושלים, כפר נחום, מגידו או קומראן חשפו שרידים המאשרים את העיגון ההיסטורי של הסיפורים המקראיים. תגליות אלה אינן סקרנות מדעית בלבד: הן מחזקות את האמונה בכך שהן מראות שכתבי הקודש מתארים אירועים אמיתיים, שהתרחשו במקומות שניתן עדיין לבקר בהם היום.

עבור הנוצרים ברחבי העולם, הקשר עם הארץ הקדושה אינו רק רגשי או היסטורי: הוא תיאולוגי. ארץ ישראל היא המקום שבו אלוהים בחר להתגלות, שבו האבות קיבלו את ההבטחות, שבו הנביאים בישרו על המשיח, ושבו ישוע המשיח חי, לימד, סבל וקם לתחייה. כל חלקת אדמה בארץ זו נושאת את עקבות המפגש בין אלוהים לאנושות.

הנוכחות הנוצרית בארץ הקדושה, אף כי היא מיעוט כיום, נותרה חיונית. הקהילות הפרנציסקניות, האורתודוקסיות, הארמניות ושומרי המקומות הקדושים האחרים מקיימים נוכחות מתפללת ונאמנה מזה מאות שנים. יוּבּל משתלב במסורת ארוכה זו בתמיכה באומנים, הייננים והיוצרים החיים מאדמה זו ומעידים, בעבודתם היומיומית, על חיוניות האמונה הנוצרית בישראל.

לשקם את האדמה זה גם לשקם את האמונה. כשנוטעים גפן בגליל, כשמקליגרפים קלף בירושלים, לא עושים רק מחווה כלכלית או תרבותית: מבצעים פעולה רוחנית. מצהירים שארץ זו חיה, שהדבר שנאמר בה ממשיך לשאת פרי, ושהבטחות אלוהים אינן בטלות.

עולי הרגל השבים מהארץ הקדושה אומרים זאת לעתים קרובות: קריאת התנ"ך שלהם השתנתה. המזמורים המזכירים את הרי ציון, הבשורות המתארות את חופי ים כנרת, האיגרות המדברות על ירושלים — הכל מקבל ממד חדש. הארץ הופכת לפירוש חי של הכתוב, בשורה חמישית במובן מסוים.

יוּבּל פועל לשימור מקומות אלו ולהעברת משמעותם, כדי שהדורות הבאים יוכלו להכות בהם שורש בתורם. כל מוצר שאנו מציעים — יין, קלף, חפץ אומנות — הוא שבר של ארץ זו, עדות מוחשית שהאמונה הנוצרית אינה הפשטה מנותקת, אלא מציאות שלובשת בשר באדמה, בפרי הגפן, בדיו המקליגרפית על הקלף.

תמיכה ביוּבּל פירושה השתתפות במפעל השיקום הזה. פירושה לסייע בשמירת להבת האמונה על הארץ שבה נולדה, ולהעיד שדבר אלוהים ממשיך להתגשם היום, בגבעות הגליל כמו ברחובות ירושלים.